יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

ארבעה יומנים וגעגוע


יומן מכיתה ה'

ביום שבו מצאתי את האוצר הגדול במחסן, מצאתי גם את יומני הילדות שלי.
מרוב התרגשות לא העזתי לפתוח אותם. הם גם היו מכוסים בשכבת לכלוך שהצטבר מהשנים הרבות שבילו במחסן. (ואני בכלל חשבתי שהם אי שם בבוידעם החמים והנקי).


יומן מכיתה ג'

ניקיתי אותם עכשיו על השיש במטבח, עם המגבונים הלחים של הטוסיק של התינוק שלי.
נזכרתי איך הייתי נהנית לכתוב בהם בעט פיילוט כחול כהה עבה והתמוגגתי מהריח של הדיו.




 יומן מכיתה ו'

להתחיל את היומן היה חגיגה, לא כמו עכשיו, שדף לבן מפחיד אותי ואני בורחת למחשב.
נזכרתי כמה אהבתי את היומנים האלה ושמרתי את המפתחות למנעוליהם בקפדנות ובמקומות מסתור שונים, כי הרי ברור שכולם, אבל כולם, רוצים לקרוא סודות של ילדה בבית ספר יסודי.


 יומן מכיתה ז'

מאז כיתה ז' כתבתי יומנים רבים אחרים, יומני מסע מנפאל, אמסטרדם, ברצלונה ואפילו מירח הדבש בקרואטיה.  פרויקט הגמר שלי בבצלאל, "יומן לילה" הוא ספר שגם הוא יומן, יומן של לילה אחד. חשבתי על זה, עכשיו הכל נהיה יומן. גם הבלוג הוא יומן, וגם הפייסבוק הוא סוג של יומן. כל הסטטוסים שמתארים רגשות חוויות ודיעות, האינסטגרם שבה מעלים תמונות מחיי היומיום, כולנו מתעדים ומפרסמים כל הזמן, מצלמים תמונה וכבר יודעים מי יעשה לה לייק, לפעמים אפילו חושבים על כך בזמן הצילום...מתגעגעת לימים שבהם כתבתי באמת לעצמי.

תגובה 1 :

  1. היומן לילה שלך מדהים, עוצמתי, מרגש ומסתורי!
    יפה מאד.
    אנה.

    השבמחק